החזון החברתי

החזון החברתי הישיבתי

רציונל התוכנית

כתב הרב קוק זצ"ל – הרא"ה:

"היחש של כנסת ישראל ליחידיה הוא משונה מכל היחושים של כל קיבוץ לאומי ליחידיו… בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה"    

לאור דבריו, התנאי הבסיסי בעבודת ה' הוא להיות חלק מציבור. רק יחד מקבלים תורה, רק יחד בונים מדינה, רק יחד מקרבים את הגאולה. עבודת ה' איננה סיפוק אישי או פיתוח אישי. התורה ניתנת רק לציבור. ערך זה הוא הבסיס לחיים החברתיים בישיבה.

את הערך החברתי אנו מחלקים לשניים, ויישומו הוא תהליך.

החלק הראשון הוא החיים החברתיים בתוך הישיבה.

'מה יכול אני לעשות למען חברי, ולמען הכלל' תהיה בעזרת ה' האמירה שתלווה אותנו יום יום. העזרה ההדדית, הגיבוש בפנימייה, הגיבוש בלימודים ובשעות הפנאי, בטיולים ובשגרה, הוא ערך מרכזי. הישיבה היא משפחה אחת גדולה, בה יש בוגרים וצעירים, צוות ותלמידים, אך כולנו חלק מאותה המשפחה, מאותו גיבוש. והכל בכדי להפוך ל'ציבור' שבונה את עם ישראל.

חיי החברה בישיבה מנוהלים בחלקם הגדול על ידי התלמידים, והשיח הפנימי הוא כל הזמן 'אנחנו מרימים יחד' אין כאן שיתוף של התלמידים, אלא הישיבה היא התלמידים. וכולנו בעצם תלמידים.

החלק השני הוא החיים החברתיים מחוץ לישיבה.

אנו משקיעים רבות על מנת שהדאגה לכלל החברה תהיה בראש מעייני התלמידים. אם בהתנדבות במסגרות שונות. אם באופן רציף לתלמידי י' וי"א, בהתנדבות שבועית – בסניפים של תנועות הנוער, במועדוניות לילדים, ביד שרה, ובעזרה לזקנים, כולל כמובן ליווי ועידוד של כלל המסגרות, מדריכים ומתנדבים אחרים, ואם בהתנדבויות יזומות של כלל הישיבה באופנים שונים, בעזרה לחולים, באריזות מזון ובכניסה לבתי ספר אזוריים שם זקוקים לנו.

והכל כחלק מהערך הגדול, שאנחנו חלק מכלל ישראל, שחי חיי תורה, שמיישם יחד ערכים, שבונה יחד מדינה המורכבת מכל הפרטים.

מימוש חזון הישיבה בתוכנית החברתית:

את חזון הישיבה אנו ממשים בפעילות חברתית יומיומית, ובאירועים מיוחדים במשך השנה.

ביום יום ישנם מסגרות שונות של פעילות –

בכדי ליישם את החזון של:  'חינוך למידות ודרך ארץ', ו'חינוך ללימוד תורה משמעותי ורלוונטי': מלבד בשעות הרגילות, בשיעורי אמונה בבוקר, ובלימוד גמרא מקצועי ועמוק, יתקיימו פעילויות ושיחות עם הרמי"ם באופן בלתי פורמלי:

  1. בית חם – בכל ערב באים התלמידים הרוצים בכך לאחד מבתי אנשי הצוות, שם מתקיימת פעילות לימודית, באווירה חמה וביתית. 'מעגלים'- שיעור חינוך בשעות אחה"צ/ערב, המועבר במקום אחר מהכיתה – על הדשא, במועדון וכדומה, כמו כן נערכת פעילות מדריך קבועה, איכותית וטובה לגיבוש הכיתות המחזורים והישיבה כולה.

 

  1. סדר ערב – לימוד על פי בחירה, בחברותות. בשיתוף כלל אנשי הצוות החינוכי ובהובלתם, יחד עם התלמידים הבוגרים. לאחר סדר הערב הרשמי, נשארים התלמידים החפצים בכך ללימוד נוסף, עם מסגרות לימוד נוספות שתיה חמה וכיבוד קל. בשתי פעילויות אלו מודגש מאד גם ערך ה'רצון' על מנת לגדל את הנערים כך שיוכלו לומר בלב שלם 'רוצה אני'.
  2. להיות חלק מהכלל מחייב כל אחד להביא את הייחוד שלו , ועל כן צריך כל אחד לפתח את כוחותיו ולהביאם לכלל מימוש. בעזרת ה' יתקיימו בישיבה חוגים רבים ומגוונים בכל שבוע, על מנת שכל אחד יוכל למצוא את מקומו ואת המתאים לו. בחודש אלול יתקיימו ימי חשיפה לחוגים ולאחר מכן הרשמה. על פי הרשמה זו ייפתחו החוגים השונים. חלק מהחוגים יהיו בתשלום סמלי על חומרים וכדומה. (=ראו דף נפרד). חלק מן הקורסים הם מותאמי גיל וחלקם פתוחים לקהל הרחב:
  • תזמורת ולהקת הישיבה
  • נבחרת כדורסל
  • עזרא ראשונה – קורס מד"א
  • ערבית מדוברת
  • קונדיטוריה
  • חדר כושר

 

  1. 'אחריות'. הישיבה מחנכת ללקיחת אחריות של התלמידים על החיים בישיבה. הפעילות החברתית כולה היא יצירה משותפת של הצוות והתלמידים, והתלמידים לוקחים  אחריות על חיי החברה בישיבה. אנו משתפים בכל מכלול החיים החברתיים את הבנים בקבלת ההחלטות. 'עיקר המחנך הוא הבחור בעצמו' כדברי ספר 'חובת התלמידים'. לשם כך מוקמים ועדי הכיתות ומועצת התלמידים, וכן ועדות ייעודיות לאירועים תקופתיים – מסיבות ראש חודש, טיולים, אירועי חודש אדר ועוד.

כמו כן, התלמידים שותפים ליצירת מסגרות שונות של התנדבות, פרוייקט בר מצוה לנערים חילוניים שיתכוננו בשיתוף עם תלמידי הישיבה, חונכות בישיבה ומחוצה לה, ועוד פרוייקטים רבים.

 

  1. 'שותפות' – ההורים הם חלק ממשפחת הישיבה, כולנו שותפים להצלחתם המלאה של הבנים. לאור זאת אנו מצפים גם ליצור שיתופי פעולה אתכם ההורים:
  • מספר פעמים בשנה יתקיים ערב לימוד – אבות ובנים, אימהות ובנים, שבת הורים לתלמידי החמישית וכדומה. מצפים לבואכם.
  • הורה שותף ומעשיר – נשמח מאד לשותפות שלכם ההורים בכל מכלול חיי הישיבה – אם בחשיבה ורעיונות ליישום בישיבה בתחום החברתי והלימודי, ואם בהשתתפות ובהעברת שיחות העשרה – מן התחומים בהם אתם עוסקים.

במשך השנה נקיים בעזרת ה' מספר אירועי שיא. 'מסע חינוכי' שיתקיים לפי שכבות, הוא מעין 'סמינריון' נודד שנועד להעביר את התלמידים 'מסע' בנושא מסויים. טיול שנתי, אירועי זיכרון, אירועי חגים: חנוכה, פורים ושבועות, ועוד ועוד.

התוכנית החברתית לפי שנתונים:

שנתון כיתה ט' –תהליך כניסה לחיי פנימיה, גיבוש כיתתי ולאחריו גיבוש מחזורי, הקמת ועד המחזור הראשון.

שנתון כיתה י' – תהליך עמוק של בניית הזהות הציונית דתית, דרך ערבי שיא ומסע מחזורי.

שנתון כיתה י"א – תהליך בניית האחריות בכל אחד, בכיתה, במחזור ובישיבה בכלל, דרך משימות שונות במהלך השנה ו'מסע אחריות'. כאשר מסכם התהליך הוא תקופת הבגרויות ולקיחת האחריות המחזורית גם על המשימה הזו.

שנתון כיתה י"ב – תהליך בניית הנהגה צעירה של הישיבה, יחד עם הכנה להמשך הדרך. כאשר תוך כדי השנה עוברים 'מסע ישראלי' – ישיבתי, הנועד להפגיש את התלמידים עם הגדרות התפקיד והייעוד בהמשך הדרך.