תולדות חייו של הרב צוקרמן

1015_0409

תולדות חייו של הרב צוקרמן

 ילדות

הרב אברהם צוקרמן נולד במהלך מלחמת העולם הראשונה בח' במר חשוון תרע"ו בעיירה לבדוב שבפלך וילנא בליטא. הילד אברהם התחנך בבית הספר היהודי המקומי- 'תרבות' שבו שולבו לימודי קודש וחול. את בית הספר היסודי סיים בגיל אחת עשרה לערך, לאחר שדילג על שתי כיתות במהלך לימודיו. בסיימו את פרק הלימודים בבית הספר,, שוכנע אברהם עם חבורת ילדים ממסיימי בית הספר , בידי המורה מחנך שלו, ר' מרדכי בלוך, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה שנמנתה על זרם הישיבות המוסר הליטאיות. לאחר שנה עבר לישיבה בראקוב, ולאחר מכן למד זמן קצר גם בישיבה בלידא.

מהישיבה בלידה עבר אברהם ללמוד בישיבה בעיר פינסק. ישיבה זו נמנתה על ישיבות המוסר 'בית נובהרדוק' ושם למד תורה מפי ראשי הישיבה- הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, המכונה ה'סטלייפלר' (מחבר ספר 'קהילות יעקב'), והרב שמואל ויינטרוב הי"ד. את חכמת המוסר למד מהרב יצחק ולדשיין (ר' יצחק 'שרשובער') הי"ד. לימים יאמר: "ממורי ורבי ה"סטלייפלר" למדתי את העמקות שבפשטות, ואת הפשטות שבעמקות".

רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שקיים אברהם עם התנועה הציונית, וכי הוא מקבל מהם בדואר מאמרים אידאולוגיים, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, ירא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו.

בישיבה בפינסק היו תנאי המגורים והמחייה קשים, והתלמידים ישנו בעזרת הנשים של בתי כנסת מקומיים, על ספסלי העץ. על אף התנאים הקשים, שהה אברהם שנתיים רצופות בישיבה, מגיל ארבע עשרה עד גיל שש עשרה. בקיץ חזר לבקר את הוריו למשך חודשיים ושוב נס לישיבה לשנתיים נוספות, מגיל שש עשרה עד גיל שמונה עשרה.

עלייה לארץ ישראל

בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אברהם אישור עלייה לארץ('סרטיפיקט') כסטודנט, אשר בא ללמוד בישיבה בארץ ישראל. הוא מימש את האישור ובלג בעומר תרצו ( 1936) בהיותו כבן עשרים הגיע לארץ ישראל, לנמל חיפה. מיום עלותו ארצה, לא עזב הרב את הארץ, ונהג לחגוג בכל שנה את יום עלייתו, ממש כמו "יום הולדת".

עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת 'בית יוסף-נובהרדוק' בבני ברק. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, ה"סטלייפר", שעלה לארץ ממש באותו הזמן.

באחד מלילות השבת בהם שהה הרב צוקרמן בירושלים, שמע שיחה שניתנה לחניכי תנועת 'בני עקיבא' על ידי הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו-חברו של הראי"ה קוק, ובעצמו ראש ישיבת 'מרכז הרב' אחרי הסתלקות הראי"ה." שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו בעבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו" סיפר הרב צוקרמן.

בדיוק שנה אחרי עלייתו לארץ, בל"ג בעומר תרצ"ז, ראה הרב צוקרמן את הרב משה צבי נריה לראשונה כשהוא נואם בתהלוכה של תנועת 'בני עקיבא'.

בשנת תרצ"ד, הקים הרב משה עמיאל, רבה של העיר תל אביב, את ישיבת 'היישוב החדש',  ששילבה לימודי קודש וחול. כדי לחזק את הישיבה, אסף הרב עמיאל קבוצת אברכים מבוגרים שילמדו בישיבה, ובה גם נוצר קשר חינוכי משמעותי בין האברכים, והוא בתוכם, לבין בני נוער הנטועים בעולמה של תורה. לקבוצה זו הצטרף הרב צוקרמן, והוא נהג להגדיר תקופה זו כאחת היפות בחייו , תקופה שבה יכול היה לשקוד בלימוד התורה בלי דאגות חומריות.

תוך כדי הלימודים בישיבת 'היישוב החדש' פנה בנימין שחור( לימים ח"כ וסגן שר מטעם המפד"ל) אל הרב צוקרמן בבקשה שירכז את פעילות תנועת 'בני עקיבא' באזור חיפה, והוא נענה לאתגר, ומילה אותו ברוח עשייה. מהר מאוד צורף הרב צוקרמן להנהלה הארצית של תנועת 'בני עקיבא', במשך תקופה מסוימת היה עורך ביטאון 'זרעים'- ביטאון התנועה, ולמעט תקופה קצרה היה חבר בהנהלה הארצית של התנועה מאז ועד יומו האחרון.

הישיבה בכפר הרא"ה

בחורף ת"ש (1940) הוקמה ישיבת 'בני עקיבא' כפר הרא"ה. בראשיתה מנתה הישיבה שלושה-עשר בחורים, וההנהלה הארצית של 'בני עקיבא' החליטה כי בראש הקבוצה יעמוד הרב משה צבי נריה. כאשר הצטרפה לישיבה קבוצה נוספת של תלמידים, חניכי תנועת 'בני עקיבא' , הגיע הרב צוקרמן לישיבה כדי לשמש כר"מ לקבוצה החדשה, ומאז ועד סוף ימיו לימד בישיבה.

בשנת העשור להקמת הישיבה, פעל הרב צוקרמן להכנסת לימודי "חול" ( לימודי תיכון) לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניים.

כעשר שנים לאחר הקמת ישיבת ' בני עקיבא' בכפר הרא"ה, נשלחו תלמידי הישיבה חברי שבט "איתנים", על ידי הרב נריה והרב צוקרמן, להקים את ישיבת 'בני עקיבא' על ציון הרשב"י במירון. לאחריה הוקמו ביזמתם ובפועלם ישיבות 'בני עקיבא נוספות כ'נתיב מאיר' בירושלים, 'נחל יצחק' בנחלים ועוד ישיבות.

בשנת תשי"ד יזם הרב צוקרמן כחבר ההנהלה הארצית של תנועת 'בני עקיבא', את הקמת 'מרכז ישיבות בני עקיבא', ושימש כיו"ר המרכז, עד הגיעו לגבורות, אז פרש מתפקיד זה, ובמקומו התמנה הרב חיים דרוקמן, בעצמו בוגר 'ישיבת בני עקיבא' בכפר הרא"ה. עם שחרור ירושלים שבין החומות, במלחמת ששת הימים, יזם הרב צוקרמן והביא להקמת ישיבת ההסדר 'ישיבת הכותל' וישיבות הסדר נוספות מטעם 'מרכז ישיבות בני עקיבא'.

לצד תפקידו בישיבה בכפר הרא"ה, כיהן הרב צוקרמן גם כראש המכינה לישיבות בני עקיבא בגבעת שמואל( לימים 'ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל') במשך עשרים וחמש שנים.

בי"ד במנחם אב תש"ד (1944) נישאו הרב אברהם צוקרמן ורבקה לבית גולדברג, בכפר הרא"ה, על ראש גבעת הישיבה. לרב אברהם ולרבקה צוקרמן חמישה ילדים, נכדים נינים רבים כה ייתן ה' וכה יוסיף.

הרב אברהם צוקרמן נפטר בביתו בט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בגיל 98. הרב צוקרמן הותיר אחריו את אשתו, רבקה, שלוש בנות ושני בנים, 36 נכדים ולמעלה ממאה נינים.

                                                      מתוך הספר "שיח רב"